איבוב אבוב

אִיבּוּב אַבּוּבm. (= אנב׳, נבב to be hollow; cmp. בִּיב I) reed, flute; pipe, tube. Arakh.II, 3 א׳ של קנה a reed flute, א׳ של נחושת brass flute. Kel. II, 3; Men.X, 4 א׳ של קלאים Ar. (ed. קליות) an iron tube for roasting grain.א׳ רוֹעֶה (Var. אבובראה, אבוברואה) shepherds flute, name of a plant (Eupatorium) used for medicinal purposes; v. חומטריא. Sabb.XIV, 3; ib. 109b; Y. ib. XIV, 14c.